רחוב מגורים,
לא ציר אוטובוסים

28 ספטמבר 2026י"ז תשרי תשפ"ז

לכבוד

רון חולדאי ראש עיריית תל אביב–יפומנחם לייבה מנכ"ל עיריית תל אביב–יפואודי כרמלי מהנדס העיראופיר כהן מנהל הרשות לתחבורה, תנועה וחניהחברי מועצת עיריית תל אביב–יפו מועבר הנכבדים ;

 אסף זמיר סגן ראש העירייה

 ליאור שפירא ממלא מקום וסגן ראש העירייה

 מיטל להבי סגנית ראש העירייה

 אלחנן זבולון סגן ראש העירייה

 ציפי ברנד פרנק סגנית ראש העירייה

 ראובן לדיאנסקי סגן ראש העירייה

 אמיר בדראן סגן ראש העירייה

 נח יהונתן עפרון

 גל דמאיו-שרעבי

 דייבי דישטניק

הנדון: בקשה דחופה לבחינה מחדש של שינוי הסדרי התנועה ברחוב הדסה - מבחן חלופות, מידתיות, בטיחות, עלות ציבורית והשפעה על הסביבה העירונית

א. מבוא

אנו, תושבי רחוב הדסה והסביבה, פונים בבקשה לבחון מחדש את ההחלטה להפוך את רחוב הדסה לרחוב דו-סטרי לכל אורכו, תוך ביטול החניה בצדו המערבי, שינוי חתך הרחוב, צמצום המרחב הציבורי והכנסת תנועת אוטובוסים דו-כיוונית בהיקף משמעותי לסף העומס של הרחוב הקיים.

פעולות אלה יגרמו לכך :

תושבי רחוב הדסה, מאות תושבים, חלקם מדור המייסדים של תל אביב הם שישלמו את המחיר בירידה משמעותית באיכות החיים, בבטיחות בדרך, בהפחתה משמעותית של כדאיות ביצוע תמ"א ובניית ממדים ובירידה משמעותית בערך נכסיהם  זאת כאשר השינוי ההגיוני והטבעי הנדרש כפי שיפורט בהמשך הוא התאמת גשר מרפסת רבין כך שנתיב זה שאין בו מבני מגורים, ישמש כעורק התחבורה הנדרש.

עמדתנו היא כי כבר בראשית הדברים חשוב להבהיר: אין מדובר בהתנגדות לתחבורה ציבורית.

אנו תומכים בתחבורה ציבורית יעילה, נגישה ומהירה, ובהפחתת השימוש ברכב פרטי.

השאלה העומדת על הפרק היא אחרת:

האם רחוב הדסה הוא החלופה ההנדסית, התחבורתית, הכלכלית והעירונית הנכונה לקליטת התנועה הנוספת, או שמא מדובר בהעברת בעיה הנדסית מציר עירוני ראשי ורחב אל רחוב מגורים צר, במחיר ציבורי שאינו מוצדק ביחס לחלופות האפשריות.

רחוב הדסה אינו רחוב עירוני ראשי במבנהו הפיזי.

זהו רחוב צר, הגובל בבנייני מגורים, מדרכות, כניסות לבניינים, חניות, מסעדות ושימושים מקומיים.

הרחוב התפתח לאורך השנים בתפקוד עירוני מסוים, כאשר השינויים שבוצעו באזור גן העיר ובמתחם גן הדסה כבר יצרו שינוי הדרגתי בתפקודו.

בעקבות הקמת מתחם גן העיר, הרחוב הפך במקטעים מסוימים לרחוב חד-סטרי ולרחוב המשרת גם את הכניסה והיציאה מחניון גן העיר.

בהמשך הורחבה הכניסה לחניון, והרחוב הפך בפועל לרכיב משמעותי במערך התנועה המשרת את החניון ואת מרכז גן העיר.

כעת מוצע לבצע שלב נוסף:

להפוך את הרחוב כולו לדו-סטרי, להכניס אליו אוטובוסים בשני הכיוונים ולצמצם באופן משמעותי את המרחב הציבורי העומד לרשות הולכי הרגל הוספת מפגעי ומטרדי רעש וזיהום אוויר לבנייני המגורים בסביבת הרחוב.

עמדתנו היא כי בטרם תבוצע פעולה בלתי הפיכה כמעט באופייה - הסטת קווי אוטובוסים ביטול חניות, שינוי מדרכות, שינוי חתך הרחוב והפיכתו לציר דו-סטרי - נדרשת בחינה מקצועית, מאוזנת, שקופה ומתועדת של שקילת כלל החלופות.

ב. השאלה המרכזית: האם מטפלים בבעיה - או מעבירים אותה?

הנחת המוצא שעליה, להבנתנו, מבוסס השינוי היא הצורך לאפשר לאוטובוסים תנועה רציפה במערכת הרחובות באזור, ובפרט עקב מגבלה פיזית הקיימת במעבר באזור שדרות בן גוריון.

אם אכן זהו מקור הבעיה, הרי שהשאלה התכנונית הראשונה אינה:

"כיצד ניתן להעביר את האוטובוסים דרך הדסה?"

אלא: "כיצד ניתן לפתור את צוואר הבקבוק הקיים במסלול הראשי, ומהי החלופה בעלת העלות הציבורית הנמוכה ביותר?"

זהו הבדל מהותי. כאשר קיימת מגבלה פיזית בציר עירוני ראשי, אין הצדקה אוטומטית להעביר את התנועה לציר פנימי ושכונתי מבלי להשוות באופן מלא בין שתי החלופות.

ג. חלופת גשר מרפסת העירייה הדרומית/המעבר בשדרות בן גוריון חייבת להיות חלופת בסיס.

לפי המידע המצוי בידי התושבים, קיימת באזור שדרות בן גוריון גשר מרפסת/מבנה מעל המעבר לקראת המפגש עם רחוב אבן גבירול, המגבילה את הגובה החופשי למעבר כלי רכב גבוהים.

כתוצאה מכך קיימת מגבלה על מעבר אוטובוסים וכלי רכב גבוהים במסלול הישיר.

אנו מבקשים להדגיש נקודה הנדסית פשוטה אך חשובה:

גם אם יופנו האוטובוסים לרחוב הדסה, המכשול הפיזי בבן גוריון אינו נעלם.

כלי רכב פרטיים גבוהים, משאיות, רכבי שירות, רכבי אספקה וכלי רכב שאינם חלק ממערכת התחבורה הציבורית עלולים להמשיך להגיע באופן טבעי אל המעבר הקיים.

נהג שאינו מכיר את הסדר התנועה החדש עלול להגיע למעבר, להיתקל במגבלת הגובה, לעצור, לבצע תמרון לא צפוי או לנסות למצוא מסלול חלופי.

לפיכך, השארת המכשול הקיים אינה בהכרח פותרת את הבעיה - אלא משנה רק את סוג הרכב שמקבל מסלול חלופי.

אחד הנימוקים המרכזיים המעלים את הצורך בשינוי הוא הצורך לאפשר את תנועת האוטובוסים במערכת הרחובות הסמוכה.

ואולם, אם מקור הבעיה הוא מגבלה פיזית במעבר הקיים באזור שדרות בן גוריון והמרפסת העירונית, הרי שיש לבחון בראש ובראשונה את הבעיה במקורה.

שדרות בן גוריון הן ציר עירוני רחב ומשמעותי בהרבה מרחוב הדסה.

לכן מתעוררת שאלה תכנונית בסיסית:

האם נכון להרחיק את הבעיה מהציר הראשי ולהעביר אותה לרחוב פנימי ושכונתי, או שיש לטפל במכשול הקיים בציר הראשי עצמו?

אם קיימת מגבלת גובה או מגבלה הנדסית במעבר מתחת למרפסת העירונית, יש לבחון את האפשרויות של:

• שינוי גובה;
• התאמת המפלס;
• חיזוק;
• שינוי גיאומטרי;
• פירוק חלקי;
• הריסה ובנייה מחדש;
• יצירת מעבר חופשי בגובה מתאים.

אין לקבל כמובן מאליו מצב שבו מגבלה פיזית בציר ראשי מביאה לכך שאוטובוסים יופנו לרחוב מגורים צר עם חזיתות צמודות למדרכה ולמיסעה הרחוב. ראו התמונות המצ"ב.

אם קיימת טענה שלפיה קיים קושי לבצע שינוי בגשר המרפסת העירונית בשל ערך היסטורי הקשור למדרגות רבין, הרי שיש לבצע הבחנה מדויקת בין האלמנטים ההיסטוריים השונים.

הטענה המועלית על ידי התושבים היא כי המדרגות הקשורות למורשת רבין אינן מצויות במיקום גשר המרפסת שבה מצויה בעיית הגובה, אלא בכיוון אחר, לכיוון רחוב אבן גבירות בסמוך לאנדרטת רבין.

לפיכך יש לדרוש:

חוות דעת רשמית של הגורם העירוני המוסמך לשימור ולמורשת באשר למיקום והשייכות של האלמנט ההיסטורי, למידת ההגנה עליו ולמידת האפשרות לבצע שינוי הנדסי בגשר המרפסת מבלי לפגוע בערך ההיסטורי המוגן.

אין די באמירה כללית שלפיה "אי אפשר לגעת במרפסת בגלל ההיסטוריה".

גם אם האוטובוסים אינם יכולים לעבור במעבר הקיים (גשר המרפסת) - אין בכך הצדקה אוטומטית להפיכת הדסה לציר ראשי

העובדה שקיים צוואר בקבוק או מכשול במסלול מסוים אינה מוכיחה שהחלופה הנכונה היא העברת התנועה לרחוב מגורים אחר.

יש לבחון לפחות את החלופות הבאות:

חלופה א' – שינוי הנדסי במרפסת גשר העירונית.

חלופה ב' – שינוי מסלול האוטובוסים דרך ציר עירוני רחב יותר.

חלופה ג' – שינוי נקודת הכניסה/היציאה של הקווים.

חלופה ד' – שינוי גיאומטרי בצומת. שד' בן גוריון וככר מלכי ישראל.

הצטברות של עומסים ושימושים תחבורתיים ברחוב

הבעיה המרכזית אינה קו אוטובוס יחיד. הבעיה היא הצטברות של מספר מערכות תחבורה שונות באותו רחוב: לעומס חריג ברחוב צר וצפיפות מבנים ייחודית לרחוב, שנבנה היסטורית בקו בנין חזית מצומצם למדרכה כפי הנוהג בעבר.

• תנועת כלי רכב פרטיים.
• תנועת כלי רכב הנכנסים ויוצאים מחניון גן העיר.
• אוטובוסים ציבוריים בשני הכיוונים. קיימים כעת קווי תחבורה בין עירונים בו.
• אוטובוסים חשמליים הממתינים באזור. הוסיפו מסוף תנועה בפינת הפרדס והדסה.
• פעילות תחבורה ציבורית בסופי שבוע.
• תנועת שירות, פריקה וטעינה. לקניון "גן העיר".
• תנועת הולכי רגל משמעותית באזור גן העיר וכיכר רבין.
• כניסות ויציאות מחניונים ומבנייני מגורים.
• בעתיד תנועות הנובעות מהתחדשות עירונית והוספת כניסות לחניוני הבניינים.

השאלה התכנונית היא האם ניתן לרכז את כולם ברחוב צר, המצוי בתוך מרקם מגורים צפוף, מבלי ליצור פגיעה בלתי סבירה בבטיחות, באיכות החיים ובתפקוד העירוני.

המשמעות היא לא רק הפחתה במספר מקומות החניה.

ביטול החניה מגדיל את מרחב הכביש ומקטין את המרחק הפיזי שבין נתיבי התנועה לבין חזיתות הבניינים.

במקומות מסוימים הדבר צפוי ליצור מצב שבו אוטובוסים וכלי רכב כבדים ינועו בסמיכות רבה יותר למרפסות, לחלונות, לכניסות לבניינים ולחזיתות המגורים.

לפיכך יש לבחון את ההשפעה באמצעות חתכי רחוב מדויקים, לרבות:

• רוחב הכביש;
• רוחב הנתיבים;
• רוחב המדרכות;
• מרחק חזיתות הבניינים מנתיב הנסיעה;
• מיקום המרפסות;
• גובה כלי הרכב;
• רדיוסי פנייה;
• מרחקי בטיחות;
• שדה ראייה;
• תנועת הולכי רגל;
• כניסות לחניונים.

אין להסתפק בתשריט תנועה דו-ממדי.

סוגיית הבטיחות – נקודה המחייבת בחינה מיוחדת

המעבר מאוטובוסים שאינם עוברים ברחוב באופן רציף לתנועת אוטובוסים דו-כיוונית ברחוב צר משנה באופן מהותי את פרופיל הסיכון.

יש לבחון, בין היתר:

• מפגש אוטובוס באוטובוס;
• מפגש אוטובוס ברכב פרטי;
• מעבר אוטובוס ליד הולכי רגל;
• כניסה ויציאה מחניונים;
• כניסה ויציאה מחניות רובוטיות;
• מעבר משאיות;
• פריקה וטעינה;
• פניות בצמתים;
• עצירת אוטובוס בתחנה;
• חסימת נתיב במקרה של תקלה;
• רכב חירום;
• רכב פינוי אשפה;
• רכבי אספקה ושירות.

במיוחד יש לבחון את הכניסה לחניון גן העיר ולחניון הרובוטי המתוכנן ברחוב הדסה 7 ואת ההשפעה האפשרית של שינוי חתך הרחוב על תפעולו.

ד. לא ניתן להתעלם מהעלות של אי טיפול במרפסת גשר העירייה

הבחירה שלא לטפל במרפסת הגשר או במעבר אינה "חלופה ללא עלות". להפך.

אם אי הריסה, אי ההנמכה או אי התאמה של המבנה מחייבים:

• שינוי תנועת אוטובוסים והסטתם להדסה;
• שינוי חתך רחוב הדסה;
• שינוי מדרכות;
• הגדלת נפח תנועת אוטובוסים ברחוב מגורים;
• יצירת מפגעי רעש וזיהום;
• פגיעה בבניינים;
• ביטול חניות;
• שינוי תנועת כלי רכב;
• פגיעה בתכנון חניונים;
• פגיעה בטיחותית בעומס תנועה חריג לרחוב צר;

הרי שגם לאי ביצוע העבודות במרפסת הגשר יש מחיר ציבורי וכלכלי.

לכן יש לבצע השוואה כלכלית – אורבנית - סביבתית מלאה:

חלופה 1 ; התאמת/הנמכת/פירוק גשר מרפסת העירייה הדרומית והסדרת מעבר בגובה תקני.

מול: חלופה 2 ; השארת גשר מרפסת העירייה הדרומית במצב הקיים והפניית תנועת אוטובוסים וכלי רכב לרחוב הדסה.

ההשוואה צריכה לכלול לא רק את עלות עבודות הבנייה.

היא צריכה לכלול את העלות החיצונית והעירונית הכוללת של כל חלופה.

ה. מבחן עלות־ תועלת עירוני - ציבורי

אנו מבקשים מהעירייה לבצע, או להציג אם כבר בוצע, מבחן מסודר של: עלות כוללת מול תועלת כוללת.

העלות של חלופת הדסה צריכה לכלול, בין היתר:

רכיב	השפעה שיש לבחון
ביטול חניה	אובדן משאב ציבורי
צמצום מדרכה	פגיעה בהולכי רגל
הרחבת נתיבי נסיעה	שינוי אופי הרחוב
אוטובוסים דו-כיווניים	רעש, זיהום תנועה וסיכון
תנועת לילה	השפעה על מגורים
תנועת סופי שבוע	שינוי מתמשך באופי הרחוב
פגיעה בחניונים	תפעול ובטיחות
התחדשות עירונית	השפעה על כדאיות
חזיתות ומרפסות	ירידת איכות סביבתית
זיהום אוויר	עלות סביבתית
חסימות	עלות תחבורתית סיכון
תאונות/אירועים	עלות בטיחותית
עבודות תשתית	עלות ציבורית
שינוי עתידי	עלות בלתי הפיכה יחסית

מנגד, יש לכמת את התועלת:

• כמה נוסעים ייהנו?
• כמה זמן ייחסך?
• כמה נסיעות יתווספו?
• מהי התועלת לעומת חלופה בבן גוריון?
• האם קיימת חלופה אחרת באותו רמת שירות?

ו. עיקרון המידתיות

החלטה מנהלית משמעותית צריכה להתבסס על תכלית לגיטימית, קשר רציונלי בין האמצעי לתכלית, ובחינה האם ניתן להשיג את אותה תכלית באמצעי שפגיעתו פחותה.

העיקרון אינו מחייב לבחור דווקא בפתרון הזול ביותר.

הוא מחייב לבחון ברצינות את החלופות האפקטיביות, ובמיוחד כאשר חלופה אחת מטילה פגיעה רחבה ומתמשכת על ציבור מסוים.

גם בהנחיות רשמיות של רשות מנהלית בישראל ניתן למצוא את ההכרה בכך שעקרון המידתיות והסבירות, שמחייב בחינת חלופות המגשימות את המטרה תוך פגיעה מתונה יותר.

בהקשר שלנו:

אם ניתן להשיג את אותה מטרה תחבורתית באמצעות התאמה הנדסית של מעבר קיים בציר ראשי, יש לבחון חלופה זו ברצינות מול שינוי מבני של רחוב מגורים.

ז. הרחוב אינו "שטח פנוי" שניתן להקצותו לתחבורה, באופן אוטומטי

רחוב הדסה כבר ממלא תפקידים רבים:

• רחוב מגורים;
• מעבר הולכי רגל;
• גישה לבניינים;
• גישה לחניונים;
• מסוף אוטובוסים חדש;
• מעבר אוטובוסים עירוניים;
• קו התנועה לאוטובוסים בסופ"ש;
• שירות למסחר;
• פריקה וטעינה;
• תנועת רכב פרטית;
• תשתיות;
• מרחב ציבורי.

הפיכתו לציר דו-סטרי לאוטובוסים אינה רק שינוי תמרור. זהו שינוי בהקצאת המשאב העירוני.

העירייה לוקחת משאב ציבורי מוגבל - רוחב הרחוב; ומקצה חלק גדול יותר ממנו לתנועת כלי רכב כבדים.

המחיר משולם על ידי המשתמשים האחרים.

ח. ההשפעה על ההתחדשות העירונית - לא ניתן להתעלם מהאופק של 20–30 שנה

החלטה תכנונית מסוג זה אינה צריכה להיבחן רק לפי מצב הרחוב בשנת 2026.

רחוב הדסה ימשיך להתקיים עשרות שנים.

במהלך תקופה זו צפויים להשתנות:

• הבניינים;
• מספר הדירות;
• מספר התושבים;
• החניונים;
• דרישות הנגישות;
• תקני הבטיחות;
• התחבורה הציבורית;
• אמצעי התחבורה;
• המרחב הציבורי.

הדסה 11 מהווה דוגמה קונקרטית לכך שהמרקם הבנוי ברחוב אינו סטטי: קיים שם פרויקט שהוגשה לגביו בקשה להיתר במסגרת תמ"א 38/1, הכולל חיזוק, שיפוץ ותוספת בנייה, עם מעבר מכ-15 יחידות קיימות לכ-21 יחידות חדשות. וכן הדסה 9 בבחינת הליך כעת. בהדסה 17-15 ידוע על הליך שהוקפא.

לכן אין לבחון את רחוב הדסה כרחוב שהבינוי בו "קפוא".

ט. חניונים ושימושים קיימים

שינוי חתך הרחוב עלול להשפיע באופן ישיר על האפשרות לתכנן:

• כניסות לחניונים;
• רמפות;
• חניונים רובוטיים;
• פריקה וטעינה;
• פינוי אשפה;
• כניסת רכבי חירום;
• תנועת הולכי רגל;
• תוספת יחידות דיור;
• תנועת כלי רכב של הדיירים;
• תשתיות חדשות.
• סף זיהום סביבתי; אוויר רעש וסיכוני בריאות לתושבים, יגביר חסם תכנון עתידי.

לכן יש לבצע כבר היום בדיקת תרחיש עתידי, ולא להסתפק במצב הקיים הדבר משמעותי במיוחד כאשר כבר קיימת או מתוכננת מערכת חניה רובוטית בהדסה 7. וכיו"ב.

לפיכך נדרשת בדיקה של כל בניין לאורך הרחוב ביחס לתרחיש עתידי של התחדשות.

לא די לומר: "כיום אין בעיה". השאלה הנכונה היא:

"האם התכנון העירוני שאנו מקבעים היום יאפשר לבניינים להתחדש בעתיד?"

י. הרחוב כבר מצוי בסביבת מערכת תחבורה ציבורית משמעותית

חשוב במיוחד שלא ליצור מצג כאילו מדובר באזור נטול תחבורה ציבורית.

בסביבת רחוב הדסה קיימות כבר מספר תחנות וקווי אוטובוס, ובהם תחנת/מסוף החדשה הדסה/גן העיר, וכן תחנות בסביבת העירייה, שדרות בן גוריון וכיכר רבין. ברחוב הדסה עוברת תנועת אוטובוסים "נעים בסופ"ש", אוטובוסים עירוניים ובין עירוניים (קו לא.יהודה וכד').

לכן השאלה אינה האם תושבי האזור יקבלו תחבורה ציבורית.

השאלה היא:

מהי התוספת השולית של הכנסת התנועה לתוך רחוב הדסה עצמו, ומה המחיר של אותה תוספת?

זהו מבחן חשוב בהרבה.

אם העירייה גורסת שיש לשקלל את היתרונות והחסרונות בחלופות - זה בדיוק מה שאנו מבקשים לעשות במקרה של רחוב הדסה.

לא די להציג את יתרון התחבורה הציבורית. יש להציג גם את מחירו של הפתרון.

יא. אין לחזור על מצב שבו פתרון זמני הופך לקבוע ללא בחינה מספקת

בפרשת ריינס התעוררה בין היתר מחלוקת סביב מעבר מהסדר זמני להסדר קבוע. התושבים טענו כי השינוי נעשה תחילה כפתרון זמני, ובהמשך הוחלט להשאירו.

הניסיון הזה צריך ללמד כי כאשר שינוי תחבורתי משנה את אופי רחוב המגורים, יש לבצע בדיקה מקיפה לפני קיבוע התכנון.

אין להסתפק בהנחה כי פתרון תחבורתי "עובד" ברמת המערכת. יש לבדוק גם את המחיר שהוא מטיל על הרחוב הספציפי ועל תושביו.

העירייה עצמה פועלת בשנים האחרונות לצמצום השימוש ברכב פרטי ולעידוד תחבורה ציבורית.

אנו תומכים בעיקרון זה.

אך מדיניות תחבורה ציבורית אינה יכולה להיבחן רק לפי מספר הנוסעים שהיא מעבירה.

יש לבחון גם את:

• איכות האוויר בסביבת המגורים;
• רעש;
• רעידות;
• בלימות והאצות;
• עצירות בתחנות;
• תנועת אוטובוסים בשעות הלילה;
• השפעה על מרפסות ודירות בקומות הנמוכות;
• חזיתות צמודות לרחוב והשפעה עליהם.
• איכות המרחב הציבורי.

במיוחד כאשר מדובר ברחוב מגורים צר הגובל בציר מרכזי וכבר חשוף לעומסי תנועה סביבתיים.

שעות הפעילות מחייבות בחינה מחודשת לפי המידע שנמסר במפגש העירוני, פעילות הקווים צפויה להימשך בשעות נרחבות מאוד, לרבות שעות מוקדמות בבוקר ושעות מאוחרות בלילה, וכן פעילות בימי שישי ובמוצאי שבת.

לכן אין מדובר ב"מספר אוטובוסים ביום".

מדובר בשינוי של משטר התנועה לאורך חלק ניכר מהיממה.

ככל שהרחוב הופך לדו-סטרי ומופעלים בו קווים בתדירות גבוהה, השינוי הופך את הרחוב בפועל לחלק ממערך תחבורה ציבורית עירוני ראשי.

זהו שינוי תפקודי מהותי.

בנוסף לשינוי המתוכנן, התושבים מצביעים על התפתחות הדרגתית של שימושי תחבורה ציבורית באזור, לרבות פעילות קו 79, המתנה של אוטובוסים באזור הדסה והפעילות של תחבורה ציבורית בסופי שבוע.

תוספת קווי האוטובוס אינה מתקיימת בחלל ריק משמעות הדבר היא שיש לבחון את סך כל תנועת האוטובוסים הצפויה ברחוב, ולא כל קו בנפרד.

העירייה מתבקשת להציג:

• מספר אוטובוסים לשעה.
• מספר אוטובוסים ביממה.
• התפלגות לפי שעות.
• פעילות בשישי.
• פעילות בשבת.
• זמני שהייה בתחנות.
• זמני המתנה/עמידה.
• מספר האוטובוסים הצפוי בעוד 5 ו-10 שנים.
• סוגי האוטובוסים.
• מידותיהם הפיזיות.
• נתוני רעש וזיהום צפויים.

יב. הרחוב צריך להיבחן כמערכת ולא כמקטע

אנו מבקשים כי הבדיקה לא תיעצר ברחוב הדסה. יש לבחון את:

בן גוריון → הדסה → שלמה המלך → אבן גבירול → מלכי ישראל → רשת הרחובות הסמוכה.

רק כך ניתן לראות האם העברת התנועה אכן משפרת את המערכת.

ייתכן שהעירייה משפרת מקטע אחד אך מייצרת צוואר בקבוק במקום אחר.

ייתכן שהאוטובוס חוסך 2 דקות בקטע אחד אך יוצר 5 דקות עיכוב במקטע אחר.

ייתכן שהפתרון חוסך עלות תשתיתית לעירייה אך יוצר עלות ציבורית גבוהה יותר.

את הדברים הללו ניתן וצריך למדוד.

יג. החלופות שיש לבחון

אנו מבקשים לבחון לפחות את החלופות הבאות:

חלופה 1 – התאמת המעבר בשדרות בן גוריון- גשר המרפסת

בחינת הנמכה/פירוק/שינוי/חיזוק/החלפה של גשר מרפסת העירייה הדרומית או המבנה המגביל.

חלופה 2 – שינוי גובה המפלס

בחינת אפשרות הנדסית לשינוי מפלס הכביש, ככל שהדבר אפשרי.

חלופה 3 – שינוי מסלול התחבורה הציבורית

הפניית האוטובוסים לציר רחב ובעל היררכיה תחבורתית גבוהה יותר.

חלופה 4 – הסדר חד-סטרי

בחינת מעבר אוטובוסים בכיוון אחד בלבד ברחוב הדסה, ככל שניתן.

חלופה 5 – הסדרי שעות

בחינת הפעלת הסדר שונה בשעות עומס, שעות לילה וסופי שבוע.

חלופה 6 – שילוב חלופות

שילוב בין שינוי הנדסי, שינוי מסלול והסדרי תנועה במקום פתרון יחיד.

חלופה 7 – המשך תנועת האוטובוסים לרחוב מלכי ישראל משד' בן גוריון.

שילוב בין שינוי מסלול והסדרי תנועה טבעי במקום הפניה מאולצת ואוטומטית להדסה.

יד. טבלת מבחן החלופות

קריטריון	הדסה דו-סטרי	טיפול בבן גוריון	שינוי מסלול	חלופה משולבת
עלות ביצוע	יש להציג	יש להציג	יש להציג	יש להציג
עלות תחזוקה	יש להציג	יש להציג	יש להציג	יש להציג
תועלת לתחבורה ציבורית	יש לכמת	יש לכמת	יש לכמת	יש לכמת
בטיחות	יש לבדוק	יש לבדוק	יש לבדוק	יש לבדוק
פגיעה בתושבים	יש לכמת	יש לכמת	יש לכמת	יש לכמת
רעש	יש לבדוק	יש לבדוק	יש לבדוק	יש לבדוק
זיהום	יש לבדוק	יש לבדוק	יש לבדוק	יש לבדוק
ביטול חניה	משמעותי	נמוך יחסית	יש לבדוק	יש לבדוק
פגיעה במדרכות	קיימת	נמוכה יותר	יש לבדוק	יש לבדוק
חניונים	השפעה אפשרית	נמוכה יותר	יש לבדוק	יש לבדוק
התחדשות עירונית	השפעה אפשרית	נמוכה יותר	יש לבדוק	יש לבדוק
הפיכות ההחלטה	נמוכה	בינונית	תלוי בחלופה	תלוי בחלופה
התאמה להיררכיית הרחובות	מחייבת בדיקה	גבוהה יותר לכאורה	יש לבדוק	יש לבדוק

הטבלה אינה מבקשת לקבוע מראש מהי החלופה הנכונה.

היא מבקשת מהעירייה להראות לציבור את העבודה המקצועית שעל בסיסה היא קיבלה את ההחלטה.

לפי המידע שנמסר לתושבים, הודעה על שינוי משמעותי זה פורסמה ביום 15 בספטמבר, כאשר תחילת השינוי תוכננה לתחילת אוקטובר.

גם אם מדובר בסמכות מנהלית של העירייה, מדובר בשינוי בעל השלכות ממשיות על מאות תושבים ובעלי נכסים.

ראוי היה לאפשר פרק זמן סביר:

טו. סיור שטח מקצועי

אנו מבקשים לקיים סיור מקצועי במקום בהשתתפות:

• ראש העיר או נציגו;
• מנכ"ל העירייה;
• מהנדס העיר;
• מנהל הרשות לתחבורה;
• אנשי אגף התנועה;
• מהנדס תנועה;
• יועץ בטיחות;
• נציג אגף תכנון;
• נציג אגף התחדשות עירונית;
• נציג איכות הסביבה;
• נציגי התושבים.

הסיור צריך להתקיים לפני תחילת העבודות.

טז. בקשה להקפאת ביצוע

אין מדובר בהתנגדות לתחבורה ציבורית חשוב להדגיש: ההתנגדות אינה לתחבורה ציבורית.

ההתנגדות היא לבחירת רחוב הדסה כמסדרון תחבורה ציבורית משמעותי, במתכונת המוצעת, מבלי שהוצגה לציבור בחינה מלאה של החלופות וההשפעות.

אנו תומכים בתחבורה ציבורית יעילה. אנו תומכים בשיפור הנגישות. אנו תומכים בהפחתת השימוש ברכב פרטי.

אך תחבורה ציבורית איכותית צריכה להיות מתוכננת כך שלא תיצור באופן בלתי מידתי מפגע חדש ברחוב מגורים.

בשל העובדה שהשינוי המתוכנן הוא בעל השלכות ארוכות טווח, אנו מבקשים להקפיא את ביצוע השינוי עד להשלמת הבדיקות.

אין הצדקה ליצור עובדה מוגמרת ולאחר מכן לבחון את השלכותיה.

הסדרי תנועה ניתן לשנות.

אך לאחר ביטול החניה, שינוי תשתיות, שינוי מדרכות ושינוי חתך הרחוב – השבת המצב לקדמותו תהיה מורכבת, יקרה ומעשית קשה.

יח. סיכום – השאלה אינה "האם אוטובוסים חשובים", אלא "היכן נכון להעביר אותם"

אנו מבקשים מהעירייה לקבל את הפנייה ברוח מקצועית.

איננו מבקשים למנוע תחבורה ציבורית.

איננו מבקשים להקפיא את התפתחות העיר.

איננו מבקשים להגן על החניה בכל מחיר.

אנו מבקשים דבר פשוט יותר:

לבחור את החלופה הנכונה לאחר בחינה מלאה של העלויות והתועלות.

אם קיימת מגבלה הנדסית בציר ראשי ורחב – יש לבחון קודם את האפשרות לפתור אותה בציר הראשי.

אם פתרון זה אינו אפשרי – יש להציג מדוע.

אם הוא אפשרי אך יקר – יש להציג את עלות ביצועו מול העלות הציבורית של הפגיעה ברחוב הדסה.

אם קיימת מגבלה היסטורית – יש להציג חוות דעת רשמית בדבר היקפה ומידת האפשרות להתערב במבנה.

אם קיימת חלופה אחרת – יש להשוות אותה.

ובעיקר:

אין לראות בעלות ההנדסית של שינוי גשר מרפסת העירייה הדרומית בבן גוריון את מלוא "מחירה" של אותה חלופה, ומנגד לראות את חלופת הדסה כחלופה זולה רק משום שהעלות ההנדסית הראשונית מוטלת על הרחוב והתושבים.

עלות אמיתית כוללת גם עלויות חיצוניות.

היא כוללת זמן נסיעה.

היא כוללת בטיחות.

היא כוללת רעש.

היא כוללת זיהום.

היא כוללת פגיעה במרחב הציבורי.

היא כוללת אובדן חניה.

היא כוללת פגיעה אפשרית בכדאיות התחדשות.

היא כוללת עלויות עתידיות.

והיא כוללת את העובדה שהחלטה שנעשית היום עשויה לקבע את אופיו של הרחוב לעשרות שנים.

אנו מבקשים כי העירייה:

א. תעצור את ביצוע שינוי הרחוב במתכונתו הנוכחית עד להשלמת בדיקה מקצועית מלאה.

ב. תציג את מלוא התכנון לרבות תכניות, חתכי רחוב, מידות, תנועות, תחנות, רדיוסי פנייה ומסלולי האוטובוסים.

ג. תציג ניתוח תחבורתי הכולל מצב קיים, מצב עתידי ותרחיש לאחר שינוי הרחוב.

ד. תבצע בדיקת בטיחות בידי גורם מקצועי בלתי תלוי, לרבות בחינת תנועת הולכי רגל, ילדים, רוכבי אופניים, כלי רכב ואוטובוסים.

ה. תבחן את החלופות ובמיוחד את האפשרות לטיפול במגבלת המעבר בשדרות בן גוריון במקום העברת התנועה לרחוב הדסה.

ו. תבחן את השפעת המהלך על ההתחדשות ובינוי הסביבה לרבות השפעת חתך הרחוב על חניונים, רמפות, כניסות, תמרון, חזיתות ויכולת התחדשות של בניינים קיימים.

ז. תבחן את ההשפעה הסביבתית רעש, זיהום אוויר, אבק, רעידות ואיכות החיים.

ח. תציג את התועלת התחבורתית באופן כמותי:

יט. סיכום

רחוב הדסה עובר בשנים האחרונות תהליך הדרגתי של שינוי.

הוא כבר אינו מתפקד בדיוק כפי שתוכנן בעבר.

חניון גן העיר, התנועה סביב מתחם גן העיר, פעילות התחבורה הציבורית, האוטובוסים הממתינים, פעילות התחבורה בסופי שבוע וההתפתחות העירונית באזור – כולם מצטברים.

הפיכת הרחוב לדו-סטרי והכנסתם של אוטובוסים בתדירות גבוהה לכל אורכו היא שלב נוסף ומשמעותי בתהליך זה.

החשש הוא שבמקום לתכנן את כלל המערכת, העירייה מטפלת בבעיה נקודתית של מסלול האוטובוסים באמצעות העברתה לרחוב פנימי, צר ומאוכלס.

זו אינה בהכרח החלופה הנכונה.

החלופה הנכונה צריכה להיקבע לאחר בחינה של כלל השיקולים:

תחבורה ציבורית + בטיחות + איכות חיים + הולכי רגל + חניה + חניונים + התחדשות עירונית + איכות סביבה + תפקוד הרחוב + שיקולים הנדסיים + עלות ותועלת עירונית.

לפיכך אנו מבקשים:

לאור כל האמור אנו מבקשים מהעירייה להפעיל במקרה זה את עקרון הזהירות התכנונית:

כאשר שינוי תשתיתי הוא ארוך טווח וקשה להפוך אותו לאחר ביצועו – יש להוכיח מראש כי החלופה שנבחרה היא המתאימה ביותר, ולא לבחון את הצלחתה רק לאחר שהרחוב כבר שונה.

לאחר ביטול החניות, שינוי המדרכות, שינוי חתך הכביש והכנסת תשתיות אוטובוסים, יהיה קשה מאוד להחזיר את המצב לקדמותו.

לכן הבדיקה צריכה להיעשות לפני הביצוע אנו מאמינים כי הליך כזה אינו עומד בניגוד למדיניות העירונית לקידום תחבורה ציבורית.

להפך.

הוא יבטיח כי התחבורה הציבורית תקבל את המסלול המתאים לה ביותר, מבלי להעביר את המחיר של פתרון בעיה הנדסית מציר ראשי אל רחוב מגורים שאינו בנוי לכך.

מבקשים לעצור את יישום השינוי במתכונתו הנוכחית; להימנע מיצירת עובדה מוגמרת; לקיים בחינה מקצועית, שקופה ומלאה של החלופה; לבחון חלופות ובפרט טיפול במגבלת המעבר בשדרות בן גוריון; ולקיים פגישה וסיור מקצועי עם נציגי התושבים טרם קבלת החלטה סופית.

אנו מבקשים כי העירייה תראה בפנייה זו לא התנגדות לשינוי ולפיתוח העיר, אלא בקשה לביצוע תכנון עירוני אחראי, ארוך טווח ומאוזן.

בברכה,

נציגי תושבי רחוב הדסה והסביבה

תל אביב–יפו

מצורפים חתימותינו

מצ"ב תמונות מהרחוב